עד ראשית שנות העשרים התנהלה דגניה כמעין משפחה מורחבת . ענייניה השוטפים של הקבוצה נדונו באספות החברים שכונסו בלילות שבת ועסקו בהחלטות חברתיות וכלכליות כאחת . ההחלטות המשקיות שהתקבלו במשותף באספת החברים היו כפופות לאישור המשרד הארצישראלי , שעמו ניהלה הקבוצה קשר מכתבים רצוף והגישה לו מדי שנה תכנית עבודה כללית לשנה הבאה . בשנים הראשונות נמנעה הקבוצה מבחירת הנהלה או ועדות בשל חששם של חבריה . 77 כך עולה מדברי דוד שמטרלינג באספת חברי דגניה , ט ' אדר א ' תרפ " ז ( , ( 11 . 2 . 1927 ארכיון דגניה . . 78 ראו דבריו באספת החברים שהתכנסה בי " ג אדר א ' תרפ " ז ( , ( 15 . 2 . 1927 ארכיון דגניה . . 79 אופייני לחומרה היתרה ששוקעה בשלילת הדת ובפנייה לחילון הוא סיפורה של חיה תנפילוב . בשל געגועיה לבית הוריה ורצונה לציין בדגניה את המעבר מחול לקודש , ביקשה לכסות את שולחנות חדר האוכל במפות בערב שבת ונענתה בשלילה . היא קנתה אותן בכל זאת וזכתה לתגובות אוהדות מן החברים . ראו טעם ראשונים , עמ ' . 40 . 80 דרכה של דגניה , עמ ' . 93 . 81 טעם ראשונים , עמ ' . 37 מיצירת הבדלים בין מנהלים למנוהלים בקבוצה . סידור העבו...
אל הספר