כוח הפיוט בפרט של תחביר עיון ב"ואילו" של הניגוד בשמונת הכרכים (תשי"ג) של ש"י עגנון

בל אימת שבלשן נזקק לשאלות של סגנון , הוא חותר להניח את היסודות להגדרתו של סגנון אישי למחבר מן המחברים שלא כדרך ההתרשמות אלא 1 כעקבות תיאור מדוקדק של תופעות הלשון ככתיבתו של אותו מהבר . עליו למצוא את השיטה הנכונה לבחירת אותם פרטים מפרטי הלשון המרובים שטמון בחם בכוח הקו המייחד את דרך הבעתו של המחבר . פרטים אלו עשויים להצטבר מכל תחומי הלשון , מההגה ועד השיח , ושיקולים של נוחות בזיהוי התופעות ושל שיטת התיאור והדיון יש בהם כדי להכריע כהעדפת תחום זה מזה . משיקולים מעין אלו תחיה בחירתנו כעיון זח בתחום התחביר 2 כלשונו של ש " י עגנון כשמונת הכרכים של כתביו { תשיי ' ג ) , הפרס מפרט > התחביר שישמש משא לתיאורנו הוא ואיל ( שאינה של התנאי אלא של הניגוד . * א . מקירות המבנה של " ואילו " בלשון חכמ > ם כגמרא של התלמוד הבבלי אפשר למצוא מקומות של המבנה התחבירי הלימודי עם ואילו של הניגוד שאירוניה מתלווית אל הדברים הנאמרים מתוך בלשנות עברית 30 - 29 - 28 > תש " ו < - תורת הסגנון והטקסט הספרותי ( קובץ מיוחד ] , עמ ' . 81 - 67 כך מצאנו את הערכת התיאור הבלשני אצל L . iizerSp , Linguistics ami Literary History...  אל הספר