מרגלית שילה חכרת היישוב הישן כירושלים ראתה את עצמה כקהילה הקרושה המעולה ביותר ברחבי העולם היהודי . תפיסה הייררכית זו הייתה מקובלת לא רק על בני הקהילה אלא אף על הציבור היהודי המפוזר כארבע כנפות הארץ והיו לה השלכות מתכות על אורח החיים של יהודי העיר , על פרנסתם ( החלוקה ) , על ציפיותיהם מהדור הצעיר - הילדים - ועל התפיסה המגדרית הרווחת בעיר . בני הקהילה הירושלמית בשלהי המאה התשע עשרה , ובמיוחד בני הקהילה האשכנזית שהיו הריב הדומיננטי ביקשו שהגברים יקדישו את כל עתותיהם ליעד הדתי החשוב ביותר - לימוד תרדה , לעומת זאת הנשים בנות כל העדות הודרר כמעט כליל מלימוד תורה , ואת כמיהתן הדתית הן ביטאו כאררחותיהן , בלבושן ובדאגתן לכך שבעליהן ובניהן יממשו את היעד הנכסף , תקופת הילדות בעת הזו בעיר הקודש כמר במקומות אחרים באגן הים התיכון הייתה קצרה . שנות הינקות הסתיימו עם היגמל הילד בגיל שנתיים - שלוש \ והילדות של הילד היהודי החלה כגיל שלוש עת החל מכקר כיחדה . כתי ספר לילדות ( מכין החידושים העולמיים של המאות השמונה עשרה והתשע עשרה ) החלו להיווסד בעיר מ , 1854 אך רק מיעוט מבין הבבות ביקר בהם . עבור הילדים ...
אל הספר