פרק חמישי מקומה של ירושלים בתמונת העולם האסלאמית

יהושע פרנקל מטרת פרק קצר זה לסרטט קורים ליחסה של הסרלטאכרת הערתימאנית ( ערה ' מאנית בערבית ; עוסמאנית בפי דוברי טורקית ) כלפי ירושלים ואוכלוסייתה המוסלמית . הטיעון המרכזי הוא שמדיניותה של איסטנבול שיקפה מידה רבה של המשכיות , ולכן ראוי לפתוח בסקירה קצרה על מקומם של הטורקים ( תרכ " ר אתראכ בערבית ) כמסגרת החברה המוסלמית אשר צמחה במערב אסיה בעקבות התפוררותה של הקיסרות האיראנית סאסאנית והצטמקותה של הקיסרות הביזנטית . אחת התוצאות של כיבושי האסלאם במרכז אסיה הייתה הגעתם של טורקים מן הערבה האירו אסיאתית לסהר הפורה . לארץ ישראל הגיעו חיילים מאסיה התיכונה ככר כתקופה האומיית . טורקים נמצאו בתחומיה מאז המאה התשיעית , כפי שאפשר להסיק מעדויות ספרותיות ואפיגרפיות על ארץ ישראל . כינונה של הסולטאנות הסלגיוקית ( ב 1055 ) חיזק את הנוכחות הטורקית בכילאד א שאם ( השטח שבין הפרת למדבר סיבי ) . עם התבססות הסולטאנות הסלג ' וקית בסוריה באה ירושלים ( ב 1086 ) תחת שלטונה של השושלת הארטוקית ( , ( Anuq oglulan אמנם ניצחונות הפאטימים והפרנקים סילקו את המפקדים הסלגיוקים מירושלים ומערים נוספות ברצועת החוף הסורי ,...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי