א . בכל רובדי העברית ש מ ו ת : אדם [ בארמית : אנש , גבר , איש , ◦[ גא ֻלה * [ רק בנוסחאות התאריך שבשטרות ; בקומראן נדיר ] , גג * , גוי [ = שאינו מישראל ; בארמית : עמם , ◦[ דבר [ בארמית : מ ( נ ) דעם , פתגם , [ ◦ דגה ( דגא , דו / יגה ; 4 . 10 . 1 § ) [ בארמית : נון , ◦[ דלת * [ בארמית : דש ] , חדר * [ בארמית : תון ] , ח ֵלק * [ בארמית : חול ָק , ח ֲל ָק , ◦[ חצי * [ בארמית : פלג ( ו )] , חצר * [ בארמית : דרה ] , טהרה [ בארמית : דכו , ◦[ טוהר [ בלשון התנאים נדיר ] , ילד ᶲ ו [§ , [ 4 . 10 . 6 כלי ? [ ; 4 . 10 . 7 § בארמית : מאן ] , לבן * [ בקומראן נדיר ; בארמית : חור ] , מובא * ( = מבוא ) [ בלשון חכמים : מבוי ( י ) , מבואי ; בארמית : מעל ] , מזרח * [ בארמית : מדנח ] , מחצית * . 18 בבן סירא ובעברית של קומראן יש חזר ( דיהי , עמ ' . ( 254 – 251 . 19 מרק בקל יש כבר במקרא ובעברית של קומראן . . 20 מן הארמית בא , והוא שורש נבדל מפרע שבמקרא ( מורשת , לקסיקון , עמ ' . ( 296 – 295 . 21 התקים מצוי גם פעם אחת בקומראן , והוראתו שם אפשר שהיא ' היה קיים ' ואפשר שהיא ' קם ' , פועל עזר ( בר אשר , לשונות ר...
אל הספר