אי אפשר לדמיין חיים ללא עוני בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה . עוני היה חלק בלתי נפרד מהחיים , וגם מהספרות שיצרו החכמים . בספר זה יצאתי לבדוק כיצד הבינו חכמי ארץ ישראל את העוני וכיצד הסבירו אותו , כיצד מצטיירת דמותם של העניים במקורות וכיצד חשבו החכמים שיש להתמודד עם בעיית העוני . כמה גורמים עיצבו את אופי הדיון של החכמים בנושאים האלה , ובהם המורשת המקראית , הנורמות והתפיסות שרווחו בעולם הרומי ( ומאוחר יותר בעולם הביזנטי ) שבו הם חיו , הגיוון במעמדם הכלכלי - חברתי של החכמים עצמם והנאמנות לעיקרון " מידה כנגד מידה " , בהיותו עיקרון פרשני מנחה ואמת מידה המנחה את התנהלות העולם . דוגמאות ודיונים בגורמים האלה צצו ועלו במהלך הספר , וכאן ברצוני לסכמם בקצרה .
אל הספר