בספרות חז " ל הכתובה בעברית המילה " עני " היא הרווחת ביותר לתיאור אדם השרוי בנחיתות כלכלית ובקושי חומרי . המילים המקראיות האחרות לעניים ( אביון , דל , רש ) מוזכרות בספרות זו כמעט רק כאשר דנים בפסוקים ובביטויים מקראיים ולא בשימוש חי . במקרא המילים " גר " , " יתום " ו " אלמנה " נקשרות פעמים רבות לעוני ולמחסור כלכלי , אך במקורות חז " ל פירושם אחר . המילה " עני " מופיעה פעמים רבות בתוך צמד של ניגודים : הניגוד עני - עשיר מופיע לרוב בהקשר של פער כלכלי ניכר המשפיע על היכולות הכלכליות של האדם , במיוחד במילוי מחויבויות פולחניות או משפחתיות . הניגוד עני - בעל הבית שכיח בהקשר של מתנות עניים מהיבולים ותמיכה אחרת בעניים . ראינו גם שבמקרא המילה " עני " עשויה להופיע לא רק במשמעות של חוסר חומרי אלא גם במגוון משמעויות אחרות , כגון עניו וצנוע , או מי שסובל מרדיפה שאינה נובעת ממחסור חומרי . לעומת זאת , החכמים התמקדו במשמעות אחת : האדם הסובל ממצוקה כלכלית . בחירה זו עומדת בניגוד למשמעות המילה " עני" ( וכן למשמעותן של המילים " אביון " ו " דל " ) בכתבים הכיתתיים מקומראן . בכתבים אלו המילים המקראיות לציון הא...
אל הספר