אפשרויות המודרניזציה של השפה שהאקדמיה הדירה , ושהתגלגלו מאז פרסום המכתב ב 1989 בגופים השונים שקדמו לאקדמיה , קיבלו ביטוי בספרה הציבורית הפלסטינית בישראל בעמותות שונות . את אחת האפשרויות האלה יישמה העמותה לתרבות הערבית . עמותה זו עסקה בנושא השפה הערבית ותוצריה מאז הקמתה ב , 1998 אך רק כאשר הצטרף אליה אליאס עטאללה , לאחר שע 'אלב מג ' אדלה לא מינה אותו כחבר האקדמיה , חלה התפתחות מהירה ואינטנסיבית בהתערבותה של העמותה בשפה הערבית ובתוצריה דרך " ערבית " . העמותה לתרבות הערבית נוסדה רשמית בשנת . 1998 זו הייתה אחת העמותות הראשונות שהחליטה במודע ומתוך כוונה פוליטית להתנתק ממנגנוני השלטון הישראלי ולחפש מקורות מימון אלטרנטיביים . נראה כי התנתקות זו אפשרה לעמותה לפתח שיח אחר , כזה המתנגד למנגנוני השלטון הישראליים בהקשר של פעולות הדיכוי שלהם כלפי הפלסטינים בישראל , תרבותם , שפתם והלאומיות הערבית פלסטינית שלהם . זאת ועוד , העמותה יזמה פרויקטים שינכיחו את התרבות הערבית מעבר לגבולות שאפשר המשטר הציוני , ובמידה רבה קשרה מחדש פלסטינים עם קבוצות בעולם הערבי , במיוחד קבוצות נוער וצעירים . מכיוון שהעמותה...
אל הספר