מורים יהודים יאפשרו חינוך " מתקן " מול המורים הפלסטינים וספרי הלימוד שלהם . ספרי הלימוד מהתקופה הקודמת הם שרידים טקסטואליים מוחשיים של סוג החינוך , של הכושר הנפשי פוליטי ושל ה " רוח הידועה " שיש לבטל . באמצעות האסטרטגיה שאסף מתאר , דהיינו לימוד העברית ומגע עם מערכת החינוך היהודי , יוגדר הפלסטיני מחדש כ " ערבי ישראלי " שיש לו נאמנות מינימלית למדינת ישראל . העברית וספרי הלימוד בערבית , שנכתבו או נערכו על ידי מערכת החינוך , הם נקודות ההתחלה המגדירות את הזירה " ערבית " . אופי ה " ערבית " שנקודות אלו נועדו לעצב הוא הזדהות מינימלית עם מדינת ישראל . במאמרו של אסף העיתונות הכתובה בשפה הערבית מקבלת יחס מיוחד . בתיאורו את פעולותיה של ההסתדרות להשתלבות הערבים בישראל הוא מזכיר את ייסוד השבועון חקיקת אל אמר , שנוסד עוד ב 1937 ויצא לאור כמעט ברציפות מאז ועד לתקופת מאמרו של אסף . הוא ממשיך ומסכם את מצב העיתונות הערבית במדינה : לאחר ביטול המשרד למיעוטים הועברה לתקציב החינוך ההקצבה הניתנת לעיתון "אל יום " , המוצא בערבית ביפו על ידי קבוצת משכילים מזרחנים . העיתון הוא אינפורמטיבי כללי , קטן בצורתו , ו...
אל הספר