כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים עלינו לירושלים כדי להשתתף בטקס הענקת תוארי " בוגר במשפטים " . גדעון ואני חגגנו בשמחה את העובדה שסיימתי בהצטיינות ( Magna Cum Laude ) את הלימודים לקראת התואר " בוגר " . הידסתי כמו טווס , כאשר כבוגרת מצטיינת נקראתי לעלות ראשונה לבמה לקבל את התואר . כשהסתיים הטקס יצאנו מהאולם עייפים ומרוצים , נכנסנו למכונית ושמנו פעמינו הביתה לבאר שבע . בדרך נזכרתי במפגש שהיה לי עם כמה סטודנטים למשפטים ביום הראשון ללימודים . ביום ההוא התבקשו תלמידי שנה א ' להתכנס לשיחת היכרות באולם כס המשפט . משום מה לא נכנסתי לאולם , ובמקום זאת ישבתי במבואה של בניין המשפטים בקמפוס גבעת רם . בתוך זמן קצר התקבצו סביבי עוד כמה תלמידים חדשים , שאף הם החמיצו מסיבה זו או אחרת את מפגש ההיכרות . התחלנו לגלגל שיחת חולין . " אני רוצה לסיים את הלימודים בהצטיינות " , אמר אחד התלמידים . " יש דבר כזה ? " שאלתי בתמיהה והוספתי : " לא ידעתי . אבל בעצם בשביל מה זה טוב ? " " בטקס הענקת תוארי ה ' בוגר ' , המצטיינים מוזמנים לעלות ראשונים על הבמה כדי לקבל את התעודה " , הסביר הבחור . " אז מה ? " שאלתי . " לעלות ...
אל הספר