הניסיון הראשון להעמיד תיאור מלא ומפורט של דקדוק לשון המשנה על כל ענפיו — הגה , צורות , תחביר ואוצר מילים — נעשה לפני קרוב למאה שנה בידי משה צבי סגל בספרו באנגלית ובמהדורה מורחבת בעברית . אמנם תיכף לפרסום הספר עמדו החוקרים על כמה ליקויים בעבודתו של סגל , והצביעו בייחוד על הליקוי החמור שבהם — ביסוס התיאור הדקדוקי שלו על ספרי הדפוס של המשנה . היום ברור לכול , שתיאור דקדוק לשון התנאים המסתמך על מהדורות הדפוס אינו יכול לשקף את לשון חז " ל המקורית . פרקי הפונולוגיה והמורפולוגיה של לשון חכמים אי אפשר להם שייכתבו אלא על בסיס כתבי היד הקדומים של ספרות התנאים , ואין עוד צורך להאריך בכך . היסודות למחקר המודרני של לשון חכמים הונחו בפרסומיו של ר ' חנוך ילון באמצע המאה העשרים . הוא השתמש בכתבי יד ובדפוסים ראשונים בבירור פילולוגי של עשרות רבות של מילים , בעיקר מן המשנה , ואף הניח תשתית לכמה סעיפים בדקדוק לשון חכמים . כן הוא תיעד לראשונה את מסורות הקריאה של עדות ישראל במשנה במילים רבות ועודד בייחוד את פרסום מסורת הקריאה של בני תימן . ראויה לציון תרומתו הכבירה של אחד מגדולי החוקרים של ספרות התנאים והאמ...
אל הספר