דוד טנא ז"ל

עד אחרית את דבר סבלו כדי למנוע מהם צער וכאב . בכמה ערגה דיבר על ביקוריו ברמת רזיאל עת עדר וניכש , גזם והשקה בגינתם של עמוס וגילי — חתנו ובתו . כמה הכרת טובה הביע כלפי סימונה וכמה צער חש כלפי אבלה הכפול . לא זו השעה להעריך את האיש היקר הזה ואת פועלו . וכל שאמרתי לא יצא מגדר רמזי רמזים שיש עוד לצרפם למסכת אחת שתעמיד את הדמות של חברי ורעי דוד טנא . צריכים אנו לספר על סבלותיו ומאבקיו בימי השואה , על הרומן " שנת " 1943 שכתב כדי לתת ביטוי לאותם ימים נוראים , על פעילותו בגורדוניה כחניך , כמדריך וכמנהיג , על הקשר שלו לחניתה כקיבוץ וכסמל , על זיקתו למקורות התרבות של עמנו בדרכו שלו כאיש חילוני הנטוע ראשו ורובו בתרבות עמו וחרד לעתידה , על זיקתו לארץ ישראל ועל עמדותיו בעניין עתיד ההסדר המדיני , על דאגתו לעברית הנכתבת ועל טיפוח הגייתה וטיפוח תרבות הדיבור בכלל . קשה עלינו פרדתך , דוד , תחסר לנו מאוד . ימתקו לך רגבי עפרה של ירושלים ותהא מנוחתך כבוד . משה בר אשר ביקש חברנו , דוד טנא , לזמן את כל ידידיו ומודעיו ליום שישי הקרוב , ב ' בשבט , יום פטירתה של רעייתו המנוחה רחל , כדי לחלוק לה כבוד ולהתייחד עם...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית