דקדוקנו , ואכן , עם שנדד מרכז ישראל מתחום ישמעאל אל תחום אדום והקוראים חדלו מלהבין את כתביהם של חיוג ' ושל ר ' יונה במקורם , החל תהליך האמנציפציה מן ההשפעה הערבית : עתים פלטו את הזרויות שבכתאב אלתנקיח ועתים פשוט לא ירדו לסוף דעתו . תחילה סילקו את אלמבתדא בה [ המוחל בו , הנושא ] ואת כ 'בר אלמבתדא בה [ הגדת המוחל בו , הנשוא ] ואחזו בפועל והפועל בלבד . הדעה בדבר שני זמניו של הפועל , במקומה באה הדעה בדבר שלושה זמנים ( , ( 131 § את המושג " הכרה פעולה " , שהוא תרגום המושג תמייז כלל לא הבינו ( , ( 54 § עטף אלביאן היה מונח לשעה בתולדות דקדוקנו ( 75 § הערה . ( 7 משחדלו לשמוע ערבית נשתבשו בוי "ו המתרגמת פא ערבית במובן אז ( , ( 94 § ואף התורה הסבוכה בדבר הסיום הכינויי של הפועל נדחתה מפני זרותה ( דוראן , עמ ' , ( 150 — 149 ועוד . מאופיה הערבי של משנתו נובעים גם עיקרי ההבדלים שבינה לבין משנת התחביר המקובלת עמנו : הוא השקיף על חלקי המשפט העיקריים משני צדדים : מצד סדר המילים — אלמבתדא בה , כ ' בר אלמבתדא בה [ המוחל בו והגדת המוחל בו , הנושא והנשוא ] — ומצד מה שיש במשפט פועל אם לאו — הפועל והפועל , אב...
אל הספר