פרק יב הכינויים (אלצ'מאיר)

. 120 " עניין הכינוי הוא שתסתיר השם הנגלה ותביא כינויו וצפונו על דרך הקיצור" ( ומעני אלצ ' מאיר הו אן תסתר אלאסם אלט ' אהר ותאתי בכנאיתה וצ ' מירה עלי סביל אלאיג ' אז ואלאכ ' תצאר ; = 8 , 188 רט , — ( 6 זוהי ההגדרה שמביאה ר ' יונה בפתיחת שער יז ( טז ) , הוא שער אלצ ' מאיר ( הכינויים ) . בהגדרה זו משמשים שני עניינים זה בצד זה : האחד — שחלק דיבר זה הוא כנאיה , היינו מכנים בו שם , השני — שלעולם הוא צ ' מיר , היינו מסתתר בו שם . שני המונחים , היינו אלצ ' מיר ואלכנאיה נרדפים הם אצל מדקדקי ערב , ויש אומרים שצ ' מיר הוא מונח ממוצא בצרי , ואילו כנאיה הוא ממוצא כופי . ר ' יונה מרבה להשתמש במונח צ ' מיר , ולא הביא את מילת כנאיה אלא במקומות מועטים ( , ( 50 / 5 ; 13 , 372 ; 1 , 61 ; 8 , 188 ויש שהשתמש בשני המונחים כאחד , כגון אלצ ' מאיר ואלכנאיאת ( השמות הנסתרים והכינויים ; = 3 , 286 ש , = 9 , 31 ; 18 מב , . ( 6 אבן תיבון תרגם את שניהם לרוב במילת " כינוי " , אבל עתים אתה מוצא גם " שם נסתר " , " צפון " , כגון בדוגמה האחרונה ובהגדרה שלמעלה . הכינויים הם אפוא שמות , אבל בניגוד לשם הגמור , שהוא אסם ט ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית