3.1.1 כינויי הגוף

3 . 1 . 1 . 1 כינויי הגוף הפרודים המדבר : ιχωνα אנכי ( מו , יא ) , ινα אני ( פט , כח [ אני ]; פט , מח ) , ιναυο ואני ( ל , ז ; לא , ז ; לא , כג ; לה , יג ) . הנוכח : αθθα אתה ( יח , כח ; יח , כט ; לא , ד [ אתה ]; לא , ה ; לב , ז ; פט , כז [ אתה ]) , υο θα ואתה ( פט , לט ) . הנסתר : υο הוא ( יח , לא ; כח , ח ; פט , כז ) . בצורות המדבר ινα ו ιχωνα התנועה הראשונה a שמרה על איכותה בהברה פתוחה לא מוטעמת ( . ( 2 . 2 . 4 . 2 . 1 לעומת זאת במסורת הקריאה של ארמית המקרא דווקא הכינוי לנוכח אנת איבד את התנועה הסופית ( . ˀ( ant > ˀ anta אף בארמית מצרית מתועד הכינוי אנת לנוכח ללא סימון תנועה סופית , ואילו אנתי לנוכחת בתנועה סופית , להיפך מהמצוי בעברית הטברנית ; ראה מוראוקה ופורטן , ארמית מצרית , עמ ' . 45 — 43 אמנם כאמור שם לא מן הנמנע שהכתיב אנת כתיב חסר הוא , והמילה נהגתה מעין . ˀ anta השווה קוק , אורתוגרפיה , עמ ' . 64 — 63 . 2 ראה קימרון , דקדוק , עמ ' ; 60 — 57 וכן קימרון , הטעמה . במסורת טבריה הכינוי הרגיל לנוכח הוא אתה בהקשר ואתה בהפסק . הצורה את מזדמנת פעמים אחדות בתנ " ך , והיא נפוצה במשנה...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית