א ניצבת , הרומן האחרון לפי שעה של א״ב יהושע , רווי , ככל יצירותיו של הסופר , במגוון נושאים הנוגעים לשאלות חייהם העמוקות של הפרט והחברה : לידה ואימהות ( או הימנעות מהן ) , יחסי הורים וילדים בפרט ויחסים במשפחה בכלל , זוגיות ומיניות , החיים בארץ והיחס כלפי מי שבוחרים לעזוב אותה , דתיות וחילוניות , ירושלים ותל אביב , האמן ומקומה של האמנות בחייו ( הפעם לא מדובר באמן יוצר , כמו ברומן הקודם חסד ספרדי , אלא באמנית מבצעת , כמו במחזהו של נתן אלתרמן ״פונדק הרוחות״ ) , שאלת מקומו של האדם בעלילת חייו כגיבור או כניצב , ועוד . אבל זהו רק צדה האחד , הגלוי יותר , של היצירה , ועל קוראיה הקשובים לתת דעתם גם אל הרבדים שמהם נארג עצם המעשה הסיפורי . כתיבתו של יהושע מתאפיינת בשימוש במוטיבים ובני מוטיבים עשירים העוברים כחוט השני לאורכה של כל יצירה ספציפית שלו , ולפעמים אף לכל אורך יצירתו מראשיתה ועד היום . בדברים שלהלן אתמקד בשני מוטיבים שוליים לכאורה בניצבת , אף שהאחד ( מוטיב השינה ) כופה עצמו על הקורא בעצם האובססיביות של הופעתו לאורך הרומן , ואילו האחר ( החליפה של האב המנוח ) בולט פחות , אבל עדיין רב משמעות...
אל הספר