אאוס , אלת השחר , אחותו של הליוס , אל השמש , התאהבה בנסיך הטרויאני טיתונוס ( אחיו של פריאמוס מלך טרויה ודודם של הקטור ופאריס ) . אאוס רצתה להחזיק בנסיך היפה לנצח ולחיות אתו באולימפוס , וביקשה מזאוס כמתנת חתונה שיהפוך את אהובה לבן אלמוות . אך מתנתו של זאוס הכילה מלכודת : הוא העניק לטיתונוס חיי נצח , אך לא חנן אותו בנעורי נצח . בחלוף השנים הלך טיתונוס והזדקן עד שבקושי גרר את רגליו . אאוס נטשה אותו סגור ובודד בחדר בארמונו , מפטפט לעצמו כתינוק , נידון לזקנת נצח . לפי גרסה פחות אכזרית של המיתוס , טיתונוס הזדקן , התכער והצטמק עד ששאל את נפשו למות , ואאוס ברחמיה הפכה אותו לחגב . הומרוס רומז על המיתוס של אאוס וטיתונוס באיליאדה : “ ואאוס קמה מיצועה מאצל טיתונוס הנחמד ” . ספפו מלסבוס מזכירה את טיתונוס כהוכחה לכך שגם אהבתה של אלה לא תעצור זקנה : למתנות החן של המוזות שחמוקיהן רעננים אתן , נערות , התמסרו , ולנבל הרונן הצלול , אך על בשרי שהיה פעם ענוג כבר הזקנה השתלטה , והלבינו שערותי השחורות , לבי נעשה כבד , לא נושאות אותי ברכי שפעם היו זריזות במחול כעופרים . תכופות אני נאנחת על כך . אבל מה אעשה לא...
אל הספר