רנן יזרסקי תקציר : במאמר זה אתמקד בגדר ההפרדה בין ישראל לפלסטינים בגדה המערבית , ובאופנים שבהם היא הפכה ממחסום ביטחוני זמני לגבול גיאופוליטי רשמי בתודעה הציבורית בישראל . בחלק הראשון אסקור את התגבשותה של השאיפה הישראלית להיפרד מהפלסטינים כדי לפתור את איום הטרור בין ימי האינתיפאדה הראשונה ועד ממשלת ברק ( (; 2001 - 1987 לאחר מכן אציג כיצד הפכה השאיפה להפרדה למדיניות ולמהלך חד - צדדי של הקמת הגדר בזמן ממשלת שרון ( 2002 - מ ועד היום ); ולסיום , אציע להבין את המעורבות הגוברת של קטינים בפעולות טרור כהשלכה ישירה של מדיניות המהלכים החד - צדדיים של ישראל להיפרדות מהפלסטינים . באמצעות ראיונות שהתקיימו עם ילדים ובני נוער מחברון ומקריית ארבע לפני פרוץ אינתיפאדת היחידים , אטען שההפרדה בין העמים , שמובילה לחוסר היכרות ולדה - הומניזציה של הצד השני , דווקא מלבה את הסכסוך ולא תורמת לסיומו . משום כך , במאמר אצביע על חשיבותן של דעת הקהל והתודעה הקולקטיבית כגורמים מרכזיים שמניעים מדיניות להצבת גבול ; וכמו כן , כיצד להצבת הגבול עצמה יש השפעות מרחיקות לכת על עיצוב התודעה הקולקטיבית של החיים משני צדיו של הגב...
אל הספר