חגי הוברמן תקציר : מאז החל מפעל ההתנחלויות , מיד אחרי מלחמת ששת הימים , ראו יוזמי המפעל את המטרה המדינית של המהלך כרצון להשפיע על קביעת גבולות המדינה . מקימי כפר עציון , ובראשם חנן פורת , ראו את הביטוי התנ " כי , הבטחת ה ' לרחל אמנו בספר ירמיהו " ושבו בנים לגבולם " גם כביטוי למאבקם האישי , וגם כמייצג את שובו של עם ישראל כולו לארץ ישראל . על בסיס זה נוצר שיתוף הפעולה עם אסכולת הציונות המעשית הקלאסית , זו שדגלה בשיטת " עוד דונם ועוד עז " . הנציג המובהק שלהם היה יגאל אלון . הקו המנחה שלה היה הססמה שקבע טרומפלדור בתל חי בתחילת המאה ה : 20 - " במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון , שם יעבור גבולנו " . אלא שאם אלון דגל במפת תוכניתו המדינית , שוויתרה על השליטה ברוב השומרון , מטרת גוש אמונים שהוקם אחרי מלחמת יום הכיפורים היתה לפרוץ את גבולות ההתיישבות על פי תוכנית אלון , ולהתיישב גם בלב השומרון . עליית ממשלת בגין לשלטון במאי 1977 קברה את תוכנית אלון סופית . ממשלת בגין החלה את תנופת ההתיישבות הממלכתית בכל רחבי יהודה ושומרון , כדי לקבוע את הגבול על הירדן . גם מפת הסכם אוסלו הוכתבה בסופו...
אל הספר