בשנות התחייה של הדיבור העברי תפסה ההרחבה הלקסיקלית את רוב עתותיו ומאמציו של ועד הלשון . תחומי עיסוק אחרים של תכנון לשון ( ובעיקר . 82 שם , עמי . 66 - 65 . 83 גלינרט ( תכנון לשון , עמי 231 ) מציין שהצעותיו של בן יהודה ב 1914 להרחבת אוצר המילים העברי על אף היותן " קיצוניות " ולא מסורתיות לא היו אלא ניסיונות אקדמיים לא רלוונטיים , כהצעות אחרות שלו . הצעה כזאת העניקה לתכנון הלשוני גוון אקסצנטרי . של תכנון קורפוס ) כגון שיפור לשון הדיבור , בירורי נטייה שאין להם הכרע או אסמכתה במקורות הקדומים , קביעת כללים אחידים לכתיב , לסימני הפיסוק ועוד נזנחו לחלוטין או טופלו במידה מועטה ביותר . רק בתקופה השנייה לימי הוועד , החופפת לתקופת המנדט הבריטי , העסיקו נושאים אלו את הוועד באינטנסיביות רבה יותר או פחות . נושא נכבד אחד שמחוץ לגדרי הפעולה הלקסיקלית הוא , " תיקון המבטא " , זכה והוענקה לו תשומת לב יתרה . בעניין המבטא מצא הוועד כר נרחב ופורה 84 לתכנון לשוני המערב תהליך של סטנדרטיזציה עם גישה טהרנית . כבר כשנת תר " _ן דן הוועד בבחירת המבטא הראוי להיות המבטא האחיד של העברית _המתחזה בדיבור . בגלל ריבוי המ...
אל הספר