בזה הלשון - הכינוי הרומז ומטבע הלשון

הכינויים הרומזים האדייקטיביים מצטרפים לשם העצם בדרכים שונות : _> א _< בדרך המקראית , בהצטרפות ה ' הידיעה גם לשם המתואר וגם לכינוי הרומז הבא אחריו : הדבר הזה , הארץ הזאת . _> ב _< צירופים יש במקרא , שהכינוי הרומז האדייקטיבי בא לפני השם המוגדר בלי ה " א : " זה משה האיש " ( = משה האיש הזה , שמות לב , כג <; " זה הים גדול ורחב ידים" ( = הים הזה גדול וכוי , תהלים קד , כה ) . מקרים אלו מספר הם , ונער יכתבם . ( ג ) בלשון חכמים נמצאים מעטים בדרך _> א < כבמקרא : " מה נשתנה הלילה הזה" ( פסחים י , ד <; " המדינה הזאת " ( יבמות טז , ו ) . _> ד _< ברם ברוב הצירופים באים בדרך כלל בלשון חכמים השם המוגדר תחילה והכינוי הרומז המגדיר אחריו , ושניהם בלי ה ' הידיעה : " בית זה " , " מידה זו " ; " אם ירצה אדון הזה " ( סנהדרין צח ע " א ) . _> ה _< ויש בלשון חכמים צירופים מספר בדרך זו : " זה מדרש דרש '' ( כתובות ד , ו ); "זו טעות טעה " ( נזיר ה , ד ); " אין זו דרך [ = אין הדרך הזאת ] מוציאתה - מוציאתו - מידי עבירה " ( יבמות טו , ו - ז <; " זו הלכה נעלמה מזקני בתירה " ( ירושלמי פסחים ו , א _< . _> ו _< ובכ " י מי...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית