אי אפשר < איפשר . בש " ס ובמדרשים נמצאים ארבעה צירופים בהשמטת העיצור האחרון של אין , הנו " ן , לפני תיבה המתחילה באל " ף : אי אפשר ( אי איפשר ) , אי אפשי _> אי איפשי ) , אי אתה , אי אתם . שני הראשונים ישנם במשנה כמעט בכל _כתבי היד , אולם שני האחרונים אינם אלא במשניות שלנו . במקום אי אפשר , אי אפשי כתבו _בכתבי יד עתיקים איפשר , איפשי בהשמטת א ( או א , = hapioiogy קריאה _חד פעמית ) . מלת השאלה אילו . הריבוי של כינויי השאלה איזה , איזו - איאלו נקרא מתחילה בהפלולוגיה , בהשמטת א של המלה הסמוכה : אי אלו או אי אילו < אילו , וזו הצורה במשנה ובתלמוד _בכתבי יד ובדפוסים . צורה זו גרמה לאי הבנת המלה ונחשבה בדורות האחרונים לכינוי רומז , עד שהעירו על הטעות שמואל דוד לוצאטו ומאיר איש שלום . במקום אחד בתלמוד בבלי ( נזיר ו ע " ב < ניסו דפוסים להקל על ההבנה וכתבו בברייתא פעמיים " אי אלו " במקום אלו רגיל : " אי אלו הן ימים שצריכין למלאות הוי אומר שלשים וכר ' אמר מר אי אלו הן ימים . " [ ... ] צורה זו מוצאים אנו בכמה ספרים מאוחרים . הקלה אחרת שנמשכה עד ימינו נעשתה על ידי איזו ככינוי שאלה לרבים ולרבות . שתי...
אל הספר