כינוס תורתם של חכמים הנאה להם והנאה לעולם . אילו זכינו היה רבי ניסן ברגגרין עצמו מסדר ועורך את כתביו לדפוס כפי שכיוון לעשות . הוא אסף את כל החומר ואף החל לערוך מאמרים בודדים ורשם לעצמו טיוטות למבנה הספר . כמה יגיעות יגע עד שניגש לעריכת מאמריו , אך לכלל מעשה לא הגיע . ואמנם כל ימיו הכשיר רבי ניסן את כתביו לדפוס . כל סוגיה שדן בה והוציאה לרשות הרבים , הוא לא חש שעלה בידו להביאה לידי סיום וגימור , אלא נהג בה מנהג תלמיד חכם וקיים בעצמו " הדרן עלך " ודן בה שוב ושוב . הוא ראה את עצמו תמיד כמתחיל במצווה שעליו לגמרה . תדפיסי מאמריו מלאים הערות והשלמות שונות שנכתבו בקולמוסים שונים ובדיואות שונות בזמנים שונים . נושא רשימותיו מילא את לבו , וכל אימת שהוא מצא ראיה לטיעונו , או ראיה לסתור , הוא השלים בה את מאמרו . פעמים שהתוספת שקולה כעיקר , והיא ממלאת תדפיסים אחדים ופתקים מרובים . דברי הערכה של פרופ ' בר אשר שנאמרו לזכרו במליאת האקדמיה , ש " אינך יכול שלא להתפעל מריבוי העדויות של ברגגרין " , נכונים פי כמה כשאתה מעיין בתוספותיו , וגם כאן ההרגשה היא ש " מעולם הוא לא ראה בדבריו ... סוף דבר ... והבירור...
אל הספר