3.3 דרכי הסידור והעריכה

מאוספים כאלה ומעין אלה מתגלה תפיסתו של מי שאספם בעניינים שונים בלשון . בהציגו כתיב יוצא דופן הוא מגלה את ידיעתו באשר לכתיב הראוי והשכיח . בהציגו אותיות תחיליות וסופיות משותפות הוא מגלה דעתו על גרעין הצורה גרודת הטפולות . הוא מגלה את הבנתו בדגם המבני המשותף לצורות רבות , מה שנתכנה לאחר זמן " משקל " . הוא מציג תפיסה של מושג השורש ( וראה עוד להלן , ( 4 . 2 § שתתגלה לנו באמירה מפורשת מפי מדקדקים שונים רק לאחר שנים רבות . גם לאופן הסידור נתנו בעלי המסורה המצרפת את דעתם . לעתים אנו מוצאים רשימות מסודרות בסדר המקראות , לעתים הן מסודרות בסדר אלף בית של האות הראשונה או של האות השנייה , ויש שהן מסודרות בסדר האלף בית של האות . 30 כאן זקף משמעו ' קמץ ' . והוא מעין זקפא הסורי . . 31 בפרטיה של הרשימה נמנו רק 12 תיבות . . 32 המסרן ניקד רק את תנועת הקמץ של הפסק , והשתמש לכך בכל שלוש השיטות הידועות לו : קמץ בבלי ( 5 פעמים ) , קמץ ארץ ישראלי ( 6 פעמים ) , קמץ טברני ( 4 פעמים ); לעתים יש שני סימנים בתיבה אחת . בפנים ניקדנו טברנית ללא הבחנה . . 33 תפס קמץ זה כקמץ של הפסק ( במקום סגול ) . בניתוחנו הרי זה ק...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית