עלינו להניח קיומן של תפיסות לשוניות שונות עוד בטרם נתנסחו הערות המסורה . לא זו בלבד שתפיסות לשוניות היו גם היו קיימות , אלא שהיו בנמצא תפיסות לשוניות שונות ומנוגדות בתכלית . העיקריות שבהן - שתי המגמות הבולטות שבימינו נוכל לכנותן בשם תפיסה מבנית מכאן לעומת תפיסה דקדוקית סמנטית מכאן . רוב הערות המסורה אינן מבחינות בין צורות ומשמעויות . מבנה המילה , המראה החיצוני שלה , הוא הנחשב ומובא בחשבון . לפיכך לעתים קרובות הערות המסורה מערבות דברים שבעינינו הם מין כשאינו מינו . התפיסה היא על פי המבנה החיצוני בלבד . אין כאן המקום לתיאור מקיף וממצה של דרכי המסורה , שיטותיה וסוגיה . ספרות 1 המחקר העוסקת בכך ענפה היא והמעתיק ימצא בה את מבוקשו . כאן על כורחנו נצטמצם באותן קטגוריות המשקפות ומבהירות את שתי התפיסות האמורות , שהן הן הנוגעות לענייננו . לאלה נביא כאן דוגמאות מייצגות מסוגים רבים ככל האפשר , בלא כוונה למצות את הכול . 2 הערת מסורה גדולה ( להלן מס " ג ) ד לבר ' כא , א - נסה : " ו ' ב ' כתיב סה וד' כתיב שא " ( הערה המחברת על בסיס פונטי שתי צורות נסה עם ארבע צורות נשא , וכל השש יחד כוללות ארבע צורו...
אל הספר