בעקבות מאמרו של אבי שילון 'מלחמת ששת הימים והתעוררות הרעיון הכנעני'

יוסי ברנע בפתח מאמרו , ' מלחמת ששת הימים והתעוררות הרעיון הכנעני ' , מסביר שילון את מטרתו : במאמר אציג את התעוררות הכמיהה הכנענית בעקבות המלחמה [ ששת הימים ] באמצעות שתי דמויות בולטות , שעמדותיהן שיקפו שני זרמים שונים שינקו מאותה אידאולוגיה בסיסית . האחד הוא המשורר אוריאל שלח ( הלפרין ) , שנודע בשמו הספרותי יונתן רטוש [ ... ] השני הוא הלל קוק [ , [ ... חבר האצ " ל וחרות [ . [ ... הבחירה בשתי דמויות אלה אינה טמונה רק בעניין בהשקפת העולם שהם הציעו כאלטרנטיבה לאידאולוגיה של הציונות הסוציאליסטית , אלא גם בשתי האופציות שהציעו בעשור השלישי לקיום המדינה והתפתחו מאותו רעיון כנעני בסיסי . האידיאולוגיה של רטוש והכנענים הושפעה מעדיה חורון , וכך גם זו של הוועד לשחרור האומה , שהלל קוק ( בשם פיטר ברגסון ) עמד בראשו . ואמנם , יש דמיון אידיאולוגי בין תנועות אלו , אשר מתחו ביקורת מימין על המשטר הקיים , ולא חסכו בביקורת גם על המחנה הציוני הלאומי שממנו צמחו ; אך יש ביניהן גם שוני , ודבריו של שילון כי להלל קוק הייתה ' כמיהה כנענית ' נראים לאור זאת מופרזים . שילון מזכיר שיש אנשים נוספים הקשורים לכנענות , א...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב