אלעד בן דרור , אסף זידלר מבוא בין השנים 1950 - 1947 ניסה האו " ם לקדם תכניות לבינאום ירושלים . רעיון זה שולב בתכנית החלוקה של אונסקו " פ , שהמליצה בקיץ 1947 לחלק את ארץ ישראל לשלוש יחידות מדיניות : מדינה יהודית , מדינה ערבית ואזור בין לאומי בחסות האו " ם בירושלים וסביבותיה . כל אזור ירושלים , לרבות הכפרים והעיירות הסמוכים לעיר , וכן העיר בית לחם , הוגדר כ ' גוף נפרד ' ( , ( Corpus Separatum שינוהל על ידי מועצת הנאמנות של האו " ם ויהיה ניטרלי ומפורז . בראש אזור ירושלים יעמוד מושל מטעם האו " ם , שבידיו יינתנו סמכויות ביצועיות רבות , ובכללן הפעלת כוח שיטור . תושבי ירושלים יקבלו אזרחות של אזור ירושלים . בתחום שטח זה התגוררו 200 , 000 תושבים : 100 , 000 יהודים ו 100 , 000 ערבים . ב 29 בנובמבר 1947 אימץ האו " ם את תכנית אונסקו " פ בשינויים קלים וקיבל את החלטה 181 ( החלטת החלוקה ) . ההחלטה הטילה על מועצת הנאמנות לגבש בתוך חמישה חודשים חוקה לירושלים , וניסוחה הושלם באפריל . 1948 ההנהגה הציונית קיבלה את החלטת החלוקה , אולם הערבים דחו אותה מכל וכל , ובדצמבר 1947 פתחו בהתנגדות אלימה , שהתפתחה —...
אל הספר