ריח ורוח ב'היכל הכלים השבורים' לדוד שחר

יעל בלבן סדרת הרומנים ' היכל הכלים השבורים ' , או בשמה השני ' לוריאן ' , היא יצירת חייו של דוד שחר ( . ( 1997 – 1926 הסדרה כוללת שמונה רומנים שנכתבו במשך 25 שנה , ובהם הוא מספר וחוזר ומספר את תולדותיה של קבוצה קטנה של אנשים שחייהם שזורים זה בזה בסבך של קשרי משפחה , חברות ושכנות , רומנטיקה ואידאולוגיה . הסיפורים מתרחשים בעיקר בירושלים המנדטורית , על שלל העדות , הלאומים ובליל הלשונות המאפיין את העיר בכלל ובתקופת המנדט ביתר שאת . המספר חוזר שוב ושוב לירושלים של שנות העשרים והשלושים בזיכרונותיו — חלקם מציאותיים ומוחשיים וחלקם מדומיינים ובלתי אפשריים — המתוארים בפרטי פרטים בלשון עשירה , רבת רבדים וטעונה משמעויות . דוד שחר הוא יוצר בעל קול ייחודי בספרות העברית . הן התמטיקה הן הפואטיקה שלו הקשו על החוקרים לשייך אותו לקבוצה כלשהי . גרשון שקד מיקם אותו בין ' המאחרים לפרוח ' עם בנימין תמוז , נסים אלוני ועמוס קינן , אך קשה להצביע על מכנה משותף פואטי , תמטי או אידאולוגי ליוצרים אלה . דבריו הבאים של שקד מעידים על הערכתו לשחר : ' מבחינה זאת , " היכל הכלים השבורים " הוא אחד ההישגים החשובים של הסיפורת...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב