לחברה הישראלית תרבות עשירה של הנצחת נופלים . אנדרטאות , שירי זיכרון , שמות רחובות ויישובים וספרי זיכרון הקושרים את קרבנו של הפרט אל המטרות הלאומיות הכלליות , מעניקים מידה רבה של משמעות למוות , ומחזקים את הלגיטימציה של אותן מטרות . הנופלים נקשרים לאירועים הגדולים של הלאום , כמו המאבק על הקמת המדינה וביסוסה והמלחמה באויב הנאצי . אחדים מן הנופלים זכו לאחר מותם למעמד מיתולוגי , ביניהם , למשל , יוסף טרומפלדור , חנה סנש ולוחמי הגטאות , לוחמי הפלמ " ח , ולאחר קום המדינה יחידה 101 ויוני נתניהו . יחס ההערצה כלפי פנתאון הגיבורים הציוני חוצה גבולות פוליטיים , גם אם דמויות אלה מילאו תפקיד שונה עבור קבוצות שונות בחברה . טרומפלדור , לדוגמה , שימש מיתוס אינטגרטיבי למרות שתנועת העבודה הציגה אותו בדרך שונה מזו שהציגוהו בה הרוויזיוניסטים . יש גם גיבורים שהיו נתונים במחלוקת כמו לוחמי האצ " ל והלח " י , שהיו במשך שנים לגיבורי מחנה אחד בלבד ורק מאז עליית תנועת חרות לשלטון נעשה ניסיון ממלכתי שיטתי להציבם בעמדה שוות ערך לזו של לוחמי הפלמ " ח וההגנה . 1 ראו לדוגמה : עוז אלמוג , ' אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל :...
אל הספר