תפקידו של המדע בעיצובו של הזיכרון הלאומי הישראלי , ותרומתו לכינונו של לאום ישראלי אינטגרטיבי , תופסים מקום הולך ורב במחקר בשנים האחרונות . חוקרים ביקורתיים רבים , ביניהם בני מוריס , ברוך קימרלינג ואורי רם , טענו שתחומי מדע שונים שירתו את התנועה הלאומית ואת מפלגת השלטון , ואם לא עשו זאת בצורה מגויסת וגלויה , עשו זאת לפי תומם , מתוקף ההגמוניה התרבותית ורוח התקופה . במאמר זה ברצוני להציע שני כיוונים חדשים לבחינת הקשר שבין מחקר אקדמי ובין תהליכים סוציו פוליטיים . הכיוון הראשון הוא חקר המסגרת שהידע מועבר דרכה לצרכניו : לדוגמה , הכנס המדעי או המאמר האקדמי כפרקטיקה חברתית . הכיוון השני הוא בדיקת המשמעות המטפורית של תחום המחקר , והשימוש בו כאמצעי להבנת תהליכים חברתיים . במאמר אבחן שני אירועים היסטוריים , האחד מתקופת קום המדינה והאחר מן העשור האחרון של המאה ה . 20 מקרה מבחן אחד הוא תפקיד הארכאולוגיה במסגרת הכנסים של ' החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ' בעיירות הפיתוח . מקרה מבחן אחר הוא תפקיד האנתרופולוגיה בחקר תופעת הקדושים העממיים וההילולות בעיירות הפיתוח . הקו המקשר בין שני המקרים הוא העיסו...
אל הספר