יערה מוגדם העשייה הענפה בשיתופי הפעולה בין מוזאונים לבין בתי ספר , כפי שהיא מוצגת בספר זה , מעלה שאלה בנוגע לבסיס הידע המשותף שחולקים אנשי חינוך במוזאון ואנשי החינוך הפורמלי . מה רואים אנשי חינוך לנגד עיניהם בבואם ליצור תכנית אשר תספק את צורכיהם הפדגוגיים של תלמידים המבקרים במוזאון ? חוקרי חינוך במוזאון משערים שלמידה מיטבית במוזאון מתרחשת כאשר נוצר קשר בין התלמיד לבין המוצגים במוזאון . תכניות חינוך שיעוררו סקרנות ויקשרו בין המוצגים לבין חוויות העבר של התלמיד ותכניות המקדמות שיח בין התלמידים לבין עצמם באמצעות התבוננות במוצגים יובילו , כך נטען , ללמידה משמעותית בעלת השפעה ארוכת טווח . השיח יכול להתפתח על ידי למידת חקר עצמאית או באמצעות שימוש באביזרים כמו תלבושות ומשחקי תפקידים ( . ( Falk & Dierking , 2013 ; Hein , 1998 ; Hooper Greenhill , 1994 לפנים היה המוזאון אמון על אצירת הידע , ועל המבקר היה להתאים את עצמו כדי לצרוך ידע זה . כיום תפקידו של המוזאון לאפשר לתלמיד לגלות ולקשר את הידע שבמוזאון לידע שהמבקר מביא אתו להתנסות זו . תפקידו של המחנך במוזאון במערך הזה הוא לתווך בין הגורמים השוני...
אל הספר