החלק העיקרי של סוגייתנו עוסק בפירוש המשנה , ומסתיים ( בענף גה ) , לאחר " יביא ראיה ויפטר" שבפעם השניה , בלשון : תו לא מידי . אליו צורפו שלש שמועות קצרות , העוסקות אף הן בענין מעביר חבית ושברה : מעשה דריסתקא דמחוזא , תקנתא דרב חייא בר יוסף , ומעשה דשקולאי . עם המעשה הראשון בא מעשה נוסף , בענין מכירת ארבע מאה דני חמרא , הדומה ממש לסגנון מעשה דריסתקא , וכולל בו אותו דיון בין רבא לרב יוסף בריה על ברייתא דאיסי בן יהודה , כפי שהוא אף בעובדא דריסתקא . ואף שאינו מענין הסוגיא , בא אגב המעשה הראשון , ואפשר שנשנו שתי העובדות ביחד מקודם , ובאו כאן כאחת . רמות האחריות והחיוב שנזכרו במפורש בסוגייתנו לגבי שובר חבית בשעה שהוא מעבירה ממקום למקום , הרי הן : בכוונה , בפשיעה ובאונס . ומן ההכרח להוסיף עוד : כעין גנבה ואבדה , שהרי ר ' יהודה אמר בברייתא " שומר חנם יישבע נושא שכר ישלם " , ואין לך חילוק זה בין שומר חינם לבין נושא שכר , שזה פטור וזה חייב , אלא באחריות העומדת בין פשיעה לבין אונס , והיא רמת רשלנות כעין זו 1 המאפשרת גנבה ואבדה . לפי סדר המשא ומתן שבסוגיא כיום , הוסבו דברי ר ' חייא בר אבא א " ר יוח...
אל הספר