בחילוף גירסא 3 אנו רואים שני סגנונות עיקריים במשנתנו ; " להיות פוסק עליו והולך / להיות פוחת עליו והולך " , ומסורת כתבי היד הדווקניים כסגנון הראשון . הסגנון השני מקורי פחות , אבל מבורר יותר מבחינת המשמעות . וכן פירש רש " י כוונת הסגנון הראשון דרך הסגנון השני ; " להיות פוסק עליו שכר , והולך תמיד ו פ ו ח ת מן החוב " ( פ ע " ב ); " ולפסוק עליו , להיות פ ו ח ת מן החוב והולך " ( פב רע " ב ) . בתוספתא ספ " ז : " אבא שאול אמ ' מותר לאדם להשכיר משכונו של עני ב פ ח ו ת , ושל עשיר אינו רשאי ליגע בו " . ר ' ישראל לוי רצה להכריע במשנתנו כסגנון השני על סמך התוספתא , וכתב ; " צ " ל פוחת והולך עליו , השוה אשרי בשיטה לאותה משנה ותוספתא סוף ז "' . ומתוך שהישוה המשנה והתוספתא בזה , בודאי מפרש בתוספתא " בפחות " = בהפחתה , שפוחת והולך . וכתב הגר " ש ליברמן ז "ל לתוספתא שם : " במשנתנו ... ובכמה נוסחאות ... להיות פוחת עליו והולך . והגירסא שלנו ( בפחות ) פירושה בפיחות ( בפ " ה חרוקה ) , כלומר , בפיחות מן החוב " . מכל מקום , גם אפשר לפרש " בפחות " שבתוספתא במשמעות הרגילה . כלומר , מותר אדם להשכיר משכונו של עני...
אל הספר