ר אליעזר בשם שומר חינם , אלא שאם כוונת " אבד " , אבד ממש , וכפשיעת גנבה ואבדה שבכל מקום , ופטור עליה , הרי נעשה מלוה זה כשומר חינם על המשכון , וכפי שאמר ר יהודה במשנתנו בהלוהו מעות , שדין המלוה כשומר חינם . אמור מעתה , לרעה זו לא קנה מלוה את המשכון , ולא נכנס המשכון לרשותו לשמירת אונסין . בסיפא דברייתא , " אבל הלוהו " וכר , מודה ר ' אליעזר בשטר שאם אבר המשכון אבדו מעותיו . ונראה טעמו , ששעבודו של שטר מקנה לו בקנין אף את המשכון שקיבל . לפי האפשרויות האלה של פירוש דברי התנאים יוצא שדינו של ת " ק שבמשנתנו מפשר בין דברי ר ' אליעזר ור ' עקיבא — אינו חייב באונסין כפי שמחייבו ר " ע , ואינו פטור מן הכל כשומר חינם כפי שפירשו לד ' אליעזר , אלא שומר שכר הוא , שחייב במקצת ופטור במקצת . בשבועות פ " ו מ " ז , "המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון " וכו י , וחייב המלוה עליו , אם " אבד " שאמרו שם מתייחס לחיוב של גנבה ואבדה כרגיל , הרי אף שם שומר שכר הוא . וכן נאמר שם , " ומי נשבע , מי שהפקדון אצלו " . הרי לא רק שכאן נקרא משכון " פקחן " , אלא שמלוה נחשב נפקד ( ולא " קונה " להיות שלו ) , שהרי לשון "מי ש...
אל הספר