הסוגיא העשרים ושמונה - תנאי (כח ע"א-כח ע"ב)

[ א ] אמר רבא : שבועה שלא אוכל כיכר זו אם אוכל זו , ואכל את הראשונה בשוגג והשניה במזיד , פטור . ראשונה במזיד ושניה בשוגג , חייב . שתיהן בשוגג , פטור . שתיהן במזיד , אכליה לתנאיה והדר אכליה לאיסוריה , מיחייב . אכליה לאיסוריה והדר אכליה לתנאיה , פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש . - למ " ד התראת ספק שמה התראה חייב , למ " ד לאו שמה התראה פטור . 1 ב ] תלאן זו בזו . - לא אוכל זו אם אוכל זו , לא אוכל זו אם אוכל זו , ואכל זו בזדון עצמה ובשגגת חברתה וזו בזדון עצמה ובשגגת חברתה , פטור . זו בשגגת עצמה בזדון חברתה וזו בשגגת עצמה ובזדון חברתה , חייב . שתיהן בשוגג , פטור . שתיהן במזיד , אשניה מיחייב , אראשונה פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש . [ ג ] אמר רב מרי : אף אנן נמי תנינא : ( ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זרוזין נדרי הבאי נדרי שגגות נדרי אונסין . ( נדרי שגגות כיצד ? קונם אם אכלתי ואם שתיתי , ונזכר שאכל ושתה , שאיני אוכל שאיני שותה , שכח ואכל ושתה , מותר . ותני עלה : כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות . ( שבועות שגגות ה " ד ? לאו כי האי גוונא ? שמע מינה . ) 1 למחלוקת זו ראה לעיל , סוגיית " שוא...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה