הסוגיא העשרים וחמש - אוכלנה (כז ע"ב)

מתני' שבועה שלא אוכל ככר זו , שבועה שלא אוכלנה , שבועה שלא אוכלנה , ואכלה , אינו חייב אלא אחת . זו היא שבועת בטוי , _שחייבין על זדונה מכות , ועל שגגתה קרבן עולה ויורד . שבועת שוא חייבין על זדונה מכות , ועל שגגתה פטור . גמ' למה לי למתני שבועה שלא אוכל , שבועה שלא אוכלנה ? הא קמ " ל , טעמא דאמר שלא אוכל , והדר אמר שלא אוכלנה , דלא מיחייב אלא חדא . אבל אמר שלא אוכלנה , והדר אמר שלא אוכל , מיחייב תרתי , כדרבא . דאמר רבא : שבועה שלא אוכל ככר זו , כיון שאכל ממנה כזית חייב . שלא אוכלנה , אינו חייב עד שיאכל את כולה . שינויי נוסח עיקריים דלא מיחייב אלא חדא . ליתא בענף כ ' . מסורת התלמוד שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב . השווה לירוש ' שבועות פ " ג ה " א , לד ע " ב . וראה גם שם פ " ג ה " ח _, לד ע " ד . יחס הסוגיא לסוגיות הבאות סוגיא זו ושלוש הסוגיות הבאות אחריה , " רווחא " , " כולה " ו " תנאי " , עוסקות כולן בשבועות על " כיכר " , דוגמת השבועה במשנתנו , " שבועה שלא אוכל כיכר זו . " ... כל אחת מהן מבוססת על מימרא של רבא : - 1 דאמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב ....  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה