[ א ] אמר רבא : שבועה שלא אוכל , ואכל עפר פטור . [ ב ] בעי רבא : שבועה שלא אוכל עפר , בכמה ? כיון דאמר שלא אוכל דעתיה אכזית , או דלמא כיון דלאו מידי דאכלי אינשי הוא , בכל שהוא ? תיקו . [ ג ] בעי רבא : שבועה שלא אוכל חרצן , בכמה ? כיון דמתאכיל על ידי תערובת , דעתיה אכזית , או דלמא כיון דלא בעיניה אכלי ליה אינשי , דעתיה אמשהו ? תיקו . [ ד ] בעי רב אשי נזיר שאמר שבועה שלא אוכל חרצן , בכמה ? דכיון דכזית _איםורא דאורייתא הוא , כי קא משתבע אהתירא קא משתבע ודעתיה אמשהו , או דלמא כיון דאמר שלא אוכל , דעתיה אכזית ? תא שמע : שבועה שלא אוכל , ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים , חייב , ורבי שמעון פוטר . והוינן בה : אמאי חייב ? מושבע ועומד מהר סיני הוא ! רב ושמואל ור ' יוחנן דאמרי : בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין . וריש לקיש אמר : אי אתה מוצא , אלא אי במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן , אי בסתם ואליבא דרבי עקיבא , דאמר אדם אוסר עצמו בכל שהוא . והא נבילה , דמושבע ועומד מהר סיני הוא , דכי חרצן לגבי נזיר דמיא , וטעמא דפריש , הא לא פריש דעתיה אכזית . שמע מינה . [ ה ] אלא תפשוט דבעי רבא : שבועה שלא אוכל...
אל הספר