הסוגיא הרביעית - רבי שמעון (כא ע"ב)

[ א ] איבעיא להו : ר " ע בכל התורה כולה כר " ש ס " ל דמחייב במשהו , _דתניא . _- ר "ש אומר כל שהוא למכות ולא אמרו כזית . אלא לענין קרבן , ובדין הוא דבעי איפלוגי בעלמא , והאי דקא מיפלגי הכא להודיעך כוחן דרבנן , דאף ע " ג דאיכא למימר הואיל ומפרש חייב סתם נמי חייב , קא משמע לן דפטרי , או דלמא בעלמא כרבנן סבירא ליה , והכא היינו טעמא : הואיל ומפרש חייב סתם נמי חייב ? ןב ] ת " ש : דאמרו לו לר " ע היכן מצינו באוכל כל שהוא חייב שזה חייב , ואם איתא , לימא להו . - אנא בכל התורה כולה כר " ש סבירא לי ! לדבריהם דרבנן קאמר להו . לדידי בכל התורה כולה כר " ש סבירא לי . לדידכו אודו לי מיהא הואיל ומפרש חייב סתם נמי חייב , ואמרו ליה רבנן לא [ ג ] תא שמע : ר " ע אומר נזיר ששרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב . ואי סלקא דעתך בעלמא כר " ש סבירא ליה , למה לי לצרף ? [ ד ] ועוד תבן : שבועה שלא אוכל , ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב , ור' שמעון פוטר . והוינן בה : אמאי חייב ? מושבע מהר סיני הוא ! רב ושמואל ור ' יוחנן דאמרי תרוייהו : בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין . ור " ל אמר - . אי אתה מוצא אלא אי...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה