״על כן הלכתי לבדי לבית הקפה״

בספרה מכתבים מנסיעה מדומה מייחדת גולדברג מכתב שלם לבתי הקפה בברלין . בקטע דחוס סוקרת גיבורתה את בתי הקפה המפורסמים של העיר שטבעו את חותמם בחיי התרבות שלה , ובהם אלה שכבר בשעה שהדברים נכתבים , היינו בשנות השלושים , ״עבר זמנם והועם זהרם״ , כדברי הגיבורה המספרת , והיא קושרת אותם לדמויות נודעות מעולם הספרות והאמנות שנהגו לפקוד אותם ולהסתופף בהם . רמזים מעודנים ועקיפים יותר על חוויית בית הקפה בכרך הגדול ניתן לאתר בשניים שלושה שירים מתוך טבעות עשן . כך למשל בשיר ״בלדה חרסינית״ , הפותח בשני הבתים דלהלן : 19 שירים , כרך א , עמ ' . 72 20 שם , שם , עמ ' . 74 זה היה רחוק מאד – בהדו או בסין ( ואולי זה היה בברלין , בקפה ובדמדום פנסים . ) נערות חרסינה חורות רקדו את מחול האביב ( ואולי זה היה פוקסטרוט בקפה בעשן מקטרות . ) השיר מוסר – תוך שימוש בטכניקה של הרחקה ומעקף – את אווירת בית הקפה הברלינאי הדקדנטי ואפוף העשן של תחילת שנות השלושים . המשכו כולל תיאור המערב אלמנטים גרוטסקיים ( ״שנים במסכות / – פיות עקמים מצחוק״ , המביטים על המחולות בתוגה ) עם סצנת חיזור מעודנת . ניכר בשיר ניסיונה של הכותבת לעצב בקו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן