לאה גולדברג הגיעה לברלין כסטודנטית בת 19 ומחצה בשנת , 1930 ושהתה בה כשנתיים בטרם עברה לעיר בון , כדי להשלים את עבודת הדוקטור שלה ב״מכון האוריינטלי״ של אוניברסיטת בון . ספר שיריה הראשון , טבעות עשן ( , ( 1935 שנכתב על אדמת אירופה , נותן ביטוי , בין היתר , גם לאותה תקופה בחייה . רבים משירי הספר אמנם מביעים חוויית בדידות של עלמה צעירה בכרך , המתכנסת פנימה אל בין ארבעת כותלי חדרה , אך עם זאת 4 חלק מן השמות הידועים מוזכרים בספרה של פניה עוז זלצברגר , ישראלים , ברלין ( , 2001 עמ ' , 28 , ( 29 אך עליהם ניתן להוסיף עוד רבים כהנה וכהנה . שירים אחדים מציעים הצצה אל הנוף האורבני של הכרך שבו היא מתגוררת . הפריטים המרכיבים נוף זה בשירים , בנליים : רחוב , פנסים , חלונות בתים אפלים , אבני מרצפת . אך לעתים צובע אותם מבטה של הדוברת בצבעים אישיים וסובייקטיביים על דרך ההשלך . כך מתוארים הרחובות כ״הלומי אהבה״ , או לחלופין – הרחוב מתואר בלשון נקבה , המשקפת את נקודת מבטה האישית והרגשית של הדוברת : ״הרחוב הריקה שטוחה לרגלינו כסרט״ , ״כבר שונאת הרחוב את פנסיה , / קר לה בשלגיה הכבים , / שעת דממה מוחה מעל ריסיה...
אל הספר