זיקותיה של שירת לאה גולדברג המוקדמת והמאוחרת אל נושא המוות

עדותם של השירים , שלוקטו למחזור הנושא כותרת זו , עשויה אולי להיות אינדיקטיבית ואותנטית יותר בהקשרו של נושא עיוננו . כותרת המחזור לקוחה מפתיחת השיר השני הכלול בו : ״שארית החיים״ כך אמר , ״שארית החיים היא תבונה או סכלות ולך הבררה״ . השיר הקומפקטי הזה , על גבול המכתם , מהדהד תבנית דואלית הרווחת בשירי גולדברג , תבנית שבה כף אחת של המאזניים מאוזנת על ידי הכף האחרת ללא הכרעה . אולם כאן דווקא נדרשת הדוברת – על ידי זה שאותו היא מצטטת – להכריע לכאן או לכאן , כלומר להפר את האיזון העדין בין תבונה לסכלות , שאולי הושג במהלך החיים עד כה ואולי אף אפיין אותם , ולקבוע בכך את אופי שארית החיים כמפנה ולא כהמשך לעומת חייה הקודמים של הדוברת . השיר אינו מכיל אינדיקציה של זמן מלבד זו הנשענת על פועל בעבר : ״אמר״ . מהי אפוא נקודת הזמן שמתוכה כתוב השיר ? האם היא קרובה לשעת האמירה שצוטטה ? האם היא רחוקה ממנה ? אינטואיטיבית נראית כאן האפשרות השנייה כנכונה . השיר נחווה כהבזק של זיכרון , הנאחז ברגע משמעותי מן העבר , שהקרין בדרך זו או אחרת על שארית חייה של הדוברת . איזו מבין הדרכים נבחרה , אם בכלל – זאת לא נדע אל נכו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן