על רכבות, חניכה ולימינליות

לאה גולדברג היא ״משוררת נוסעת [ ... ] הרואה את העולם כמו מבעד לחלון הרכבת״ , כותבת רות קרטון בלום . ואכן , הדוברת הגולדברגית מעידה כי היא רואה עצמה ״על מדרכות ערים״ ו״בחלונות מסע״ , כלומר , צופה מבעד לחלונות רכבת . ואמנם , סיטואציית המסע חוזרת ונשנית ביצירתה של לאה גולדברג על מגוון סוגיה : הן בשירתה , הן ביצירות הפרוזה הקצרות וברומנים שלה והן ביצירותיה המיועדות לילדים . את מסעותיהם עורכים גיבורי יצירותיה באמצעים שונים . אך ללא ספק אחד הבולטים והמרכזיים שבהם , החוזר ומופיע בצמתים חשובים ביצירת לאה גולדברג , הוא אכן המסע ברכבת . ״פעולת התנועה במרחב " – כותבת חנה נווה – " היא הבסיס המינימאלי לכל מסע , אך אין בה די אם לא יתוסף לה ערך של שינוי משמעותי בחיי הנוסע״ . ואכן , במרחבי התרבות , ובעיקר – בתרבות המערבית , נתפס המסע כסמל אוניברסלי , המסמן בין היתר התפתחות אישית ותהליכי שינוי תודעתי וגילוי עצמי אצל הנוסע . אלה מתאפשרים על ידי ההינתקות מן הקרוב , המוכר והביתי , וההיחשפות לשונה ולזר בין בדרך של עימות ודחייה ובין בדרך של קבלה , לימוד והפנמה . 1 קרטון בלום , , 2000 עמ ' . 34 2 בשיר ללא כו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן