״שירי מסֵכה״ בין־טקסטואליים חוצי־מגדר

בקבוצת השירים חוצי המגדר של לאה גולדברג שנושאים עקרונית , כאמור , אופי של תחפושת והעמדת פנים , ישנם גם כאלה שמסתייעים במסכה של דמויות המוכרות לקורא מהקשרים קודמים . כאלה הם השירים ״היפהפיה הנמה״ ו״סולויג״ . המחזור בן שלושת השירים , ״היפהפיה הנמה״ , ערוך בתבנית של מעין ״מחזה קולות״ . הראשון בהם הוא הקול המספר , המקדים ומתאר את מצב התרדמה שבו שרויה הדמות הנשית , מעין מצב של חביון , שמתוכו מתחיל להבהב סוג של ציפייה לאהבה וממילא – 34 שירים , כרך א , עמ ' . 15 35 שם , שם , עמ ' . 30 36 שירים , כרך ג , עמ ' . 213 - 208 37 שם , כרך ב , עמ ' . 266 - 264 לאוהב . הקול השני הוא קולו של בן המלך הנושא את ״נאום החתן״ בפנייה אל הכלה , ואילו הקול השלישי , המופיע בחלק הנושא את הכותרת ״ברכת הכלה״ , הוא תגובת הכלה על דברי החתן , אם כי אין זו פנייה ישירה אליו . השימוש בשלד המעשייה הנודעת תורם לשיר על דרך ההסמלה את מוטיב התרדמה ( המייצגת את תקופת החביון ) וההתעוררות הארוטית , העובר כחוט השני גם בדברי החתן . הוא קורא ליקיצתה של היפהפייה הנמה , מציע לה להיות לו לאישה , אך גם אינו מסתיר את הצפוי לה ומבטיח : ״...  אל הספר