הדים לדיונים בסוגיות אלה שהעסיקו את דלמדיגו אנו מוצאים גם במעשה טוביה . בד בבד עם הדיון בתאוריות הרפואיות השונות , טוביה עוסק מפעם לפעם גם בסיבות ש " מחוץ לטבע " הגורמות לגוף האנושי לחלות . אפשר לומר שגישתו בעניין זה ספקנית . רמיזה ליחסו השלילי כלפי האמונה בסיבות כאלה אנו מוצאים בדיונו בקשיי נשימה , כאשר הוא גורס כי הטענה המקובלת בקרב " ההמון " כי המחלה נובעת ממעשי כשפים ומשדים היא " הבל וריק " . 188 אינדיקציה נוספת ליחסו השלילי כלפי תפיסות ודרכי טיפול שאינן על פי הטבע מופיעה בדיונו בסיבות לכאבים בגפיים ובתרופות לבעיה זאת . בנקודה זו הוא נדרש לאמונה העומדת ביסוד סגולות רבות , ועל פיה אפשר להעביר את החולי לגורם אחר בדרכים שונות : תמיהא נשגבה ונפלאה בעיני ולא אוכל לה איך כמה רופאים טבעיים הפליגו לדבר ברפואות שבלע " ז טרנספלאטאציוני " ש ר " ל [ רוצה לומר ] ברפואת הנטיעות שגשם אחר מוריש טבעו לגשם אחר או חולי אחד נעתק מגשם אחד ע " י ההרכבה לגשם השני . וזה תמצא הרבה בספרים מעניינים גדולים אם אכתבם תקטן היריעה מהכיל . המשל בזה מי שיש לו פאנאריז " ו [ כאב ] באצבעו ישים אצבעו או יתקעו לתוך אוזן...
אל הספר