פרשנות הפיוט עלתה ופרחה בקהילות ישראל בצרפת ובגרמניה החל במחצית השנייה של המאה ה – 11 ועד המאה ה – . 14 על מקומה המרכזי ביצירה הספרותית היהודית במרכזים אלה יעידו השרידים הרבים שנותרו מפרשנות זו — רובם הגדול עדיין מצוי בכתבי יד — והעובדה שרבים מגדולי ישראל באותן קהילות נטלו בה חלק . חכמים אלה פירשו לעתים קרובות את הפיוטים אשר לפניהם בהתאם לאירועים ולהלך הרוח במקומם ובזמנם , כפי שעשו בשעתו מחברי הפיוטים עצמם . ההיקף הנרחב של פירושי הפיוטים וצמידותם להדי הזמן עשאום למקור רב ערך לא רק לחקר היצירה הספרותית היהודית של אותם ימים ולבטיה , אלא גם לחקר מעמדם החברתי והמדיני של היהודים ויחסם אל סביבתם הנוכרית . אך מכשול רב משמעות ניצב בין ספרות פרשנית זו ובין ניצולה בידי החוקרים : גילוי זמן חיבורם וזיהוי המקורות לרבדיהם . מפרשי הפיוטים נטלו מדברי קודמיהם , הוסיפו עליהם משלהם וכך בנו את בניינם , מבלי לציין בדרך כלל למקורות מהם שאבו . גילוי הרבדים השונים וזהות המשיבים , שהוא תנאי לחקירת אמת , קשה ומורכב , ואין זה מקרה כי ספרות חשובה זו נוצלה אך במעט בחקר תולדות עם ישראל באותה עת . החיבור אשר לפנינו ...
אל הספר