פרק שבעה–עשר המתח בין תורה ל'חכמה' בפירוש רש"י לספרות החכמה

רש " י הקדיש תשומת לב רבה לספרות החכמה . את מזמורי החכמה שבספר משלי , קהלת ואיוב , הוא ראה כחטיבה אחת שיש לה מסרים חינוכיים רבי ערך . הוא לא ראה בה חכמה אנושית שמקורה בהגיגיו של אדם ובניסיונו האישי , אלא הטפה ללימוד תורה ולשמירת מצוותיה , העתידים להגן על האדם מפני סכנות גדולות האורבות לו . מילת המפתח " חכמה " העוברת כחוט השני בספרות זו מתייחסת , לדעתו , אל התורה ולא אל התבונה האנושית , כפי שמשמע מפשט הלשון ומהקשרם של הדברים . אמנם , הזיהוי של " חכמה " עם התורה מצוי במקרא , בספר בן – סירא ובספרות חז " ל . אך בדברי רש "י ניכרת מגמה להרחיק את הזיהוי עם התבונה האנושית גם במקומות שהפשט מורה כן , ומפרשים אחרים הבינו בדרך זו את הכתובים . בדברי להלן אדון בשני נושאים : ( א ) היקפה הנרחב והבולט של התופעה בפירושיו של רש " י למשלי , קהלת ואיוב ; ( ב ) הנימוק המשוער לדבקותו של רש " י בדרך פרשנית זו . 1 ספרות מחקרית ענפה נכתבה על ספרות החכמה המקראית . ראו , למשל , R . B . Y . Scott , “ The ; Study of the Wisdom Literature ” , Interpretation 24 ) 1970 ( , pp . 20 - 45 הורביץ , שקיעי חכמה בתהלים ; רופ...  אל הספר
מוסד ביאליק