פרק חמישה–עשר קווים לאופיה של הישיבה הספרדית בתקופה המוסלמית

אין זה מקרה שדמותה של הישיבה הספרדית בתקופה המוסלמית ( 1150 - 950 ) טרם נחקרה . מדובר במשימה מורכבת וקשה , וזאת לא רק בשל מיעוט המקורות הרלוונטיים אלא גם בשל אופיים . בשל החשיבות המתודית של עניין זה אדון בו , ולו בקצרה . כדי להדגיש את הקווים המייחדים ישיבה זו , ערכתי השוואה במקצת הנושאים לישיבה האשכנזית באותה עת . יש בהשוואה זו כדי למקד את הקווים המאפיינים ואת זיקתם למבנה החברה היהודית במרכזים הללו . א . מיעוט המקורות וטיבם המקורות מתורתם של חכמי ספרד הראשונים נושאים בדרך כלל אופי סתמי וחסר בהם המימד האישי – האנקדוטלי הרווח במקורות מקבילים מישיבות גרמניה וצרפת באותה עת . וכבר העירו על כך כמה חוקרים ובהם מרדכי ברויאר : " בחיבורי רבותינו שבצרפת – אשכנז מרובים אזכורי חכמים ותלמידיהם , פרטי אורח חייהם והמשא ומתן הלימודי ביניהם , ואילו בחיבורי רבותינו חכמי הספרדים שולטת האנונימיות , ולשווא נחפש רשימות המתארות מעשים ודיונים שהתנהלו בין מורים לתלמידים בישיבות " . תלמידים בישיבות גרמניה וצרפת סיפרו לא רק על תורת רבותיהם , אלא גם על דרכם בהנהגת הישיבות תוך שילוב אנקדוטות מחייהם . אנקדוטות אלה נ...  אל הספר
מוסד ביאליק