פרק שלושה–עשר הזיקה בין המבנה החברתי ליצירה הרוחנית בתקופת הגאונים

היצירה הרוחנית היהודית בימי – הביניים הושפעה במידה רבה מן המבנה החברתי של קהילות ישראל באותה עת . הדוגמה המובהקת לכך היא העיסוק האינטנסיבי בפילוסופיה , במדעים ובשירת החול , שפרחו במיוחד בחוגם של החצרנים היהודים בספרד המוסלמית והנוצרית ובעידודם , ולאחר מכן בפרובאנס ובאיטליה . אך אין ספק שניתן לגלות את עקבותיה של התופעה גם בתחומים אחרים של העשייה הספרותית . האם הושפעה גם הספרות הרבנית בימי – הביניים מן המציאות החברתית ומתפיסת עולם שמקורה באידיאות חברתיות ? מטבע הדברים , היתה ההשפעה בתחום זה קטנה יותר , שכן קשה לשנות מורשת קדומה וסקראלית . אף על פי כן , נראה כי גם בענף ספרותי מרכזי זה עקבות ההשפעה ניכרים יותר ממה שנראה לכאורה . הדיון להלן יוקדש ליצירתם הספרותית של גאוני בבל , אך התופעה כשלעצמה קיימת גם בתקופות מאוחרות יותר או במרכזים אחרים ובכללם אירופה הנוצרית . הבעיה : ההימנעות מכתיבת פירושים אחת השאלות המעניינות בחקר יצירתם הספרותית של הגאונים בבבל ובמיוחד אלה שפעלו במאות ה – - 8 ה – 9 היא הימנעותם של חכמים אלה מכתיבת פירושים לתלמוד . פירושים כאלה הגיעו אלינו רק מסוף תקופת הגאונים . אי...  אל הספר
מוסד ביאליק