פרק שביעי ירושת אבות בהנהגה הרוחנית

חידוש גדול התחדש בחברה היהודית בראשית ימי – הביניים : הוכרה ונתגשמה בפועל זכותם של בנים לרשת את מקום אבותיהם בהנהגה הרוחנית . זאת , גם כאשר נמצאו חכמים אחרים אשר לפי כישוריהם היו ראויים יותר לשמש בתפקיד זה . בראש ובראשונה באה תופעה זו לידי ביטוי בהורשת מישרת ראשות הישיבה לבני משפחתו של הגאון , אך בהדרגה היא התרחבה והתפשטה גם אל מישרות אחרות בהנהגה הדתית – רוחנית של הציבור היהודי . על אף חשיבותו הרבה של הנושא לחקר חיי החברה והרוח בקהילות ישראל , כמעט שהוא לא נדון בספרות המחקר . הדבר בולט ביתר שאת על רקע המקום המרכזי שתופס נושא זה בשנים האחרונות בחקר ההיסטוריה של עמי אירופה , וזאת מאספקטים שונים : חברתיים , כלכליים , דמוגרפיים ותרבותיים . ראשי המדברים בו הם היסטוריונים צרפתים וגרמנים , וביניהם כמה מטובי החוקרים בדור זה . אחד הממצאים המאלפים של מחקרים אלה הוא המקום החשוב שיוחד לכמה משפחות מיוחסות , שנמנו עם האצולה המקומית בחיי החברה והכלכלה בכל ארצות אירופה ובמיוחד בחלקה הצפוני והמערבי . 1 מן המעט שנכתב על נושא זה לגבי החברה היהודית ראוי להזכיר את דבריהם של ל ' גינצבורג , גאוניקה , להלן ה...  אל הספר