בדברי אעסוק באחת החידות הגדולות בתולדות התרבות היהודית בימי – הביניים : היעלמותה הכמעט מוחלטת של היצירה הרוחנית במרכז היהודי הגדול והחשוב שבבבל לאחר פטירתו של רב האיי גאון בשנת , 1038 לעומת פריחה גדולה בקהילות ישראל באירופה . בראשית המאה ה – 11 עוד היתה בבבל יצירה ספרותית ניכרת . ר ' שמואל בן חפני גאון סורא , שנפטר בשנת , 1013 היה יוצר פורה , וכתביו הקיפו תחומים מגוונים שכללו פילוסופיה , תיאולוגיה , פרשנות המקרא וגם מונוגרפיות הלכתיות ותשובות בהלכה . הוא הושפע מן הכלאם (كلام) המוסלמי ובייחוד מאסכולת המעתזילה . חתנו , רב האיי , היה גם הוא מחבר פורה , אף שרוב יצירותיו הן בתחום ההלכה . למן אמצע המאה ה – 11 ועד לכיבושה של בגדאד בידי המונגולים בשנת 1258 יש שתיקה כמעט מוחלטת בבבל לבד מכמה תשובות בהלכה ובפרשנות וחיבור על תחיית המתים שכתב הגאון ר ' שמואל בן עלי ברבע האחרון של המאה ה – . 12 לפנינו מאתיים שנות יצירה דלה לעומת יצירה ענפה ביותר שחוברה באותה עת ברוב המרכזים היהודיים באירופה הנוצרית ובחלק מארצות האסלאם . הדמוגרפיה , יש בה כדי להגדיל עוד יותר את הפליאה : בבבל ובאגפיה ישב באותה 1 על י...
אל הספר